דף הבית » #19 – בריכות חורף

#19 – בריכות חורף

קריינות:
עמרי גלבר

עמרי גלבר, בן 40, נשוי לנועה ואב לשלושה ילדים, מתגורר ביד חנה שבעמק חפר. בעל תואר ראשון ושני במנהל עסקים. עד 2023 כיהן בתפקידי ניהול שונים בחברות היי-טק ישראליות ובינלאומיות. עמרי הוא היוצר של הפודקאסט הפופולרי לילדים "ילדי טבע" העוסק בנושאי טבע, גאוגרפיה וקיימות. מתוך שאיפה לשלב בין תחום העסקים והיזמות לשמירה על הסביבה, כיום הוא מכהן כסמנכ"ל תפעול במיזם החברתי-סביבתי "שינוע חברתי" הפועל לניצול מיטבי של משאבים קיימים באמצעות פתרונות לוגיסטיים.

הגשם יורד. הגשם הראשון לעונה.
אתם קמים בבוקר, פותחים את הדלת. איזה ריח טוב של גשם.
נועלים מגפיים ובדרך לבית הספר או לגן מקפצים בין השלוליות.
בדרך חזרה שמתם לב שהשלוליות כבר קטנות, וחלקן אף התייבשו לגמרי. כמה חבל.

עכשיו, תעצמו רגע עיניים (חוץ ממי שנוהג), דמיינו שלולית ענקית, ממש ענקית, שבקושי רואים את הסוף שלה. כזו שיקח לה המון המון זמן להתייבש…
עכשיו, תפקחו עיניים, תפסיקו לדמיין…. ותגידו להורים שאתם רוצים לנסוע לבקר בשלולית החורף הקרובה לביתכם!

הי ילדים, מה שלומכם?
בפרק זה נכיר צורת נוף ייחודית ומרתקת – את בריכות החורף.
נבין איך הן נוצרות, מה כל כך מיוחד בהן, נפגוש איזו קרפדה או טריטון, ונבין מדוע כדאי למהר וּלצפות בצורת נוף ייחודית זו. בסוף הפרק יש הפתעה קטנה לילדים שנרשמו בעמוד הפייסבוק של הפודקאסט.

מה הן בריכות החורף ואיך הן נוצרות?
בואו נחזור אל הגשם. הגשם היורד פוגש את הקרקע. חלק מהמים יספגו בקרקע ויחלחלו למי התהום.
כאשר הקרקע תהפוך רוויה, ולא תוכל לספוג עוד, המים יחלו לזרום על פניה.
חלקם יתנקזו ויזרמו לנחלים ומשם כנראה יגיעו לים, וחלקם ימצאו את דרכם אל שקעים באדמה או בסלע ויצטברו עד לכדי שלולית ענקית – בריכת החורף.
בריכות החורף מתמלאות בחודשי החורף וּמתייבשות בראשית הקיץ עם התמעטות הגשמים והתחממות מזג האויר.

זה נשמע די פשוט, בסה"כ שלולית גדולה, אבל השלולית הגדולה הזאת – בריכת החורף, לא מחזיקה רק מים רבים אלא מערכת אקולוגית שלמה וּמיוחדת במינה.

החי והצומח
דווקא בגלל שבריכות חורף הם גופי מים עונתיים, הן מאכלסות בעלי חיים וּצמחים נדירים ומיוחדים.
בכל טיפה בבריכת חורף יש אצות זעירות, אלפי יצורים מיקרוסקופיים, ובבריכה שוחים גם לא מעט יצורים שאפשר לראות בעין, בלי שום מיקרוסקופ, החל מסרטנים זעירים, ועד ראשנים של טריטונים!

אבל אני רוצה שנתחיל דווקא עם בעל חיים שאינו חי בבריכת החורף…
בואו נחשוב: אילו בעלי חיים (אשר חיים במים) לא יכולים להתקיים בבריכה שמתייבשת בקיץ?
(כמה שניות למחשבה)
רמז: הקול שהם משמיעים הוא……
נכון מאד! דגים!
דגים לא יכולים לחיות מחוץ למים, ולכן בישראל דגים לא יכולים להתקיים בבריכות חורף, כי אם במקרה יגיעו לשם, יתייבשו וימותו כשהבריכה תתייבש בקיץ.
ולמה אני אומר "בישראל"? כי מסתבר שבאפריקה, למשל, יש דגים מיוחדים שדווקא כן יכולים להסתדר בבריכות חורף, אבל על זה נספר בפרק אחר, בואו נחזור לישראל.

מצד אחד, חבל שאין דגים. כי תמיד נחמד לראות דגים. אבל מצד שני, זה גם מזל גדול. למה?
ובעיקר, למי?
דגים רבים הם טורפים מעולים. הם שוחים מהר, הם רואים טוב, והם מאוד יעילים בציד. אז כמובן, מי שמרוויח מזה שאין דגים בבריכות חורף הם הטרף של הדגים. שלל בעלי חיים, שאילו היו שם דגים, היו נטרפים, ולכן דווקא בבריכות החורף, בזכות זה שאין דגים, הם יכולים לשגשג.

אבל זה שאין דגים בבריכות החורף לא אומר שהחיים שם תותים.
בשביל לחיות בבריכת החורף דרושה אסטרטגיית הישרדות שתאפשר לשרוד, איכשהו, את הקיץ היבש.

אז איך מתמודדים עם התקופה היבשה?

דרך אחת היא, פשוט, להשתחרר מהצורך במים, לפחות לחלק ממחזור החיים.
צפרדעים, קרפדות ואילניות, וגם טריטונים וסלמנדרות, הכוכבים של בריכות החורף, הם גם אלופי הישרדות.

בעלי חיים אלו נקראים דו חיים, ולא סתם קוראים להם דו חיים, יש להם שני חלקים לחיים. חלק ראשון מתרחש בתוך המים, וחלק ביבשה.
הדו חיים מטילים את הביצים שלהם בתוך המים.
כצעירים הם מתפתחים בתוך המים, אבל כשהם מתבגרים קצת, הם מפתחים ריאות ומתחילים לנשום אוויר, גופם משתנה, והם יוצאים בהליכה (או בקפיצות) מהמים.
כך בעצם הם לא חייבים להיות במים יותר אף פעם, חוץ מאשר בשביל להטיל ביצים.

אפילו במדבר, ליד מצפה רמון, יש אוכלוסיה מאד מיוחדת של קרפדות, שמצליחות להסתדר עם הקיץ הלוהט, ומנצלות את החורף הקצרצר בשביל להתרבות בבורות מים עתיקים שבנו הנבטים לפני אלפיים שנה.
הדו חיים הם שורדים אמיתיים.

אז הדרך של הדו חיים מאוד מעניינת, הם מנצלים את התקופה בה יש מים להתרבות וּלאחר שמקור המים מתייבש הם כבר לא צריכים אותו בשביל לספק את צרכיהם.

מעניין מה עושים בעלי חיים שמוכרחים לחיות רק במים…. זה נשמע לא הגיוני נכון

באו נכיר את הדפניה. הדפניה היא סוג של סרטן ירוד…
רוב הסרטנים הירודים לא נראים כמו סרטנים שאתם רואים בחוף הים, למרות שהם קרובי משפחה שלהם. רובם נראים כמו משהו זעיר –
יש שנראים כמו נקודה שזזה במים, ואחרים מזכירים צדפה עם מחושים ששוחה בקפיצות קטנות, וסרטנים ירודים אחרים נראים כמו חללית בצורת אפונה שטסה במסלולים חלקים במי הבריכה.

הדפניה, בניגוד לקרפדה, יכולה לחיות רק במים. אז איך היא שורדת את הקיץ?
אז זהו, שהיא לא בדיוק שורדת.
הדפניות מתרבות במהלך החורף והאביב, כאשר יש מים בבריכה.
לקראת סוף האביב, כשהדפניות מרגישות שהבריכה מתחילה להתייבש – למשל, כאשר המים נעשים קצת חמים, וגם כשהבריכה פשוט הולכת ונעשית קטנה וּצפופה…
הדפניות מתחילות להטיל ביצים מיוחדות, שנקראות ביצי קיימא.

ביצי הקיימא עטופות בנרתיק מיוחד, קשיח ואטום.
הוא כל כך אטום, שהוא יכול לשמור עליהן שלא תתייבשנה אפילו בקיץ.
כדי להגן אפילו עוד קצת על הביצים הממש-אחרונות, את "נגלת" הביצים האחרונה הדפניה בכלל לא מטילה. היא משאירה אותן בתוך הגוף שלה, וּכשהיא בעצמה מתה, כשהבריכה מתייבשת,הגוף שלה שומר על הנרתיק עם הביצים.
עם התייבשות הבריכה, ביצי הדפנייה המוגנות מתקשות יחד עם הבוץ, לאדמה קשה ויבשה, כל כך יבשה שקשה לדמיין שיכול להיות בתוכה משהו חי. אבל כשהמים יגיעו בחורף הבא, הביצים יתעוררו לחיים, יבקעו, וימלאו את השלולית בדפניות קטנטנות וקופצניות. קסם אמיתי.
אין ספק שהיצורים של בריכות החורף מדהימים!

חשיבות בריכות החורף
לבריכות החורף חשיבות רבה לסביבה.
הן תורמות לאיכות המים בהם אנו משתמשים בכך שהן מסננות וסופגות מים מתוקים ומחדירות אותן לאקוויפר.
הן מהוות תחנת רענון לציפורים, גם לציפורים יציבות, שנמצאות בסביבה כל השנה, וגם עבור ציפורים נודדות.
הן בית גידול אהוב על יונקים מיוחדים כמו נמיות וסמורים. הן גם מקור לאלפי חרקים – שעטלפי חרקים אוהבים לצוד בלילות, למשל. ובפרט – הן מקום נהדר לבלות בו, לחקור את הטבע, וְלתצפת על חיות מעניינות.

הסכנות
אתם זוכרים שבתחילת הפרק אמרתי שכדאי לצאת ולמהר לבקר בבריכות החורף?
יש לכך 2 סיבות, הראשונה היא שהחורף בארץ קצר מאוד וכדאי לנצל את התקופה הזו,
אבל הסיבה השניה היא החשובה באמת.

מכל צורות הנוף שדיברנו עליהן בפודקאסט, בריכות החורף נמצאות בסכנה של ממש והן הולכות ונעלמות מנוף ארצנו.
רובן המוחלט נפגעו או נעלמו לגמרי.

מדוע? אחת הבעיות העיקריות של בריכות החורף היא עצם היווצרותן במקומות שטוחים ונוחים כמו עמקים בגליל ובמישור החוף. יצא כך שאלה בדיוק המקומות שבני אדם אוהבים להקים בהן ערים ולחרוש שדות.
השטח, מה לעשות, מצומצם… והרבה פעמים הבנייה והפיתוח באים על חשבון בריכות החורף.

כשהייתי קטן, ממש בגילכם, אני זוכר היטב איך אבא שלי לקח את אחי ואותי מבית הספר לפיקניקים ליד שלולית חורף ענקית! ישבנו על הדשא למרגלות שיחי השרביטן ונהנינו מהיופי הפשוט. לצערי הרב, את ילדי, אני יכול לקחת רק לשאריות של אותה שלולית חורף. היא פשוט לא קיימת: נבנתה עליה שכונה.

אבל יש מה לעשות!
לאט לאט בני האדם מתחילים להבין את חשיבותן של בריכות החורף ושל המערכת האקולוגית בה היא תומכת.

בשנים האחרונות קיבלנו קצת שכל ובישראל נחפרו במספר מקומות בריכות חורף מלאכותיות.
בעזרת דחפורים יוצרים שקעים גדולים באדמה, שמתמלאים מי גשם והופכים לבריכות חורף!

עם הזמן, בריכות החורף שנחפרו מתמלאות בחיים ומשתלבות עם הנוף כאילו תמיד היו חלק ממנו.
חשוב גם להזכיר שבעלי החיים והצמחים שומרים על בריכות החורף כך שלא יהפכו לבריכות רבייה ליתושים ומפגע לסביבה.

אז חוץ מסתם לבקר ולשחק בבריכות החורף, יש עוד דבר חשוב: כדאי להכיר את בריכות החורף הקרובות לביתכם.
כך תוכלו לשמור עליהן, למקרה שמישהו ירצה להרוס אותן.
ואיך אתם יכולים להגן עליהן במקרה כזה? הרי לאנשים כאלה בוודאי יש דחפורים ענקיים ומכונות כבדות… חשוב להבין: אנשים לא הורסים את בריכות החורף כי הם רעים, אלא מפני שהם פשוט לא מבינים את חשיבות בריכות החורף לנוף ולסביבה, ובזה – אתם בטח יכולים לעזור!

אז – קדימה! למה אתם מחכים? תשאלו את אמא ואת אבא מתי כבר תוכלו ללכת לבקר בבריכת חורף.
אם אתם רוצים, תצלמו את הבריכה כשאתם חוקרים אותה, ותשלחו לי דרך עמוד הפייסבוק של הפודקאסט, כך גם אולי ילדים נוספים בסיבתכם יכירו אותה. בעמוד הפייסבוק גם הוספתי לפוסט הפרק מפה, שמסומנות בה המון בריכות חורף – זה ייתן לכם רעיון לאיזו בריכה כדאי להגיע!

תודה רבה רבה לאורן קולודני על העזרה הרבה בכתיבת הפרק המעולה הזה. יש לי הרגשה שעוד נשמע מאורן בהמשך. וגם למעיין, כרמל, וזוהר, ילדיו של אורן, שנתנו לפרק הזה השראה ואורן סיפר לי שהם כבר ממש ממש מחכים לו.

מחקר מוכיח שילדי טבע אמתיים נוהגים לשתף פרקים שהם אוהבים!

עוד פרקים בנושא זה

פרק 19