דף הבית » #14 – המדבר – חלק שני

#14 – המדבר – חלק שני

קריינות:
עמרי גלבר

עמרי גלבר, בן 40, נשוי לנועה ואב לשלושה ילדים, מתגורר ביד חנה שבעמק חפר. בעל תואר ראשון ושני במנהל עסקים. עד 2023 כיהן בתפקידי ניהול שונים בחברות היי-טק ישראליות ובינלאומיות. עמרי הוא היוצר של הפודקאסט הפופולרי לילדים "ילדי טבע" העוסק בנושאי טבע, גאוגרפיה וקיימות. מתוך שאיפה לשלב בין תחום העסקים והיזמות לשמירה על הסביבה, כיום הוא מכהן כסמנכ"ל תפעול במיזם החברתי-סביבתי "שינוע חברתי" הפועל לניצול מיטבי של משאבים קיימים באמצעות פתרונות לוגיסטיים.

תמליל הפרק

הי ילדים, מה שלומכם, כיף שאתם מצטרפים אלי לחלקו השני של הפרק בנושא המדבר. 

בפרק הקודם למדנו כיצד נוצר מדבר והכרנו את נחצ'ה והדר שעברו חווית נפלאות בסביבה המדברית.
בפרק זה נבין מה הופך את המדבר לסביבה כל כך קיצונית ואז נלמד איך בעלי החיים, הצמחים וגם בני האדם מותאמים לחיים בסביבה כזו.

מים
החיים בכדור הארץ זקוקים לשמש, אויר ומים בשביל להתקיים. במדבר יש אוויר נהדר, שמש בשפע אבל מים חסרים. בפרק הקודם למדנו מה מונע מסופות גשם משמעותיות להגיע למדבר – אם בגלל רכס הרים אשר חוסם את העננים או בגלל מיקומם בקווי רוחב גיאוגרפים דלים במשקעים. 
למרות זאת מגיעים מים אל המדבריות, אבל הם לא נשארים שם זמן רב, לכך יש מספר סיבות:

שטפונות 

לעיתים קרובות יורדות במדבר כמויות גשם גדולות מאוד בפרק זמן קצר. דבר זה קורה גם במקומות אחרים אך מאפיין את המדבר. הקרקע אינה מסוגלת לספוג כמויות כאלה של מים ולכן הם זורמים על פני הקרקע והופכים לשטפונות בזק. תופעה זו מוגברת במדבר מכיון שהמים פוגשים אדמה או סלעים אטומים כמו אדמת הלס הנפוצה בנגב שלנו שהופכת לאטומה עם ירידת גשם חזק.
גם הצמחייה המאוד דלילה במדבר מסייעת להיווצרותם של שטפונות כי יש מעט צמחים והם לא יכולים להאט את זרימת המים.

התאדות

סיבה נוספת לכך שהמים לא נשארים זמן רב במדבר היא כי במדבר האוויר יבש מאוד וקולט את הלחות מהקרקע החשופה במהירות רבה וכך המים מתאדים חזרה אל האוויר. גם הרוחות המדבריות תורמות את חלקן בייבוש הקרקע ואידוי המים.

פיזור משקעים

אבל לא רק כמות המים הקטנה מאתגרת. 
כשאתם צמאים מה אתם עושים? פותחים ברז או לוחצים על כפתור ותמיד יש מים, מתי שאתם רוצים. 
בטבע זה לא ככה… לשאלה מתי ירד הגשם לא תמיד יש תשובה. 
למדבר אופניים הבדלים גדולים בכמות המשקעים משנה לשנה.  
במדבר יכול להיות רצף של חורפים שחונים, כמעט ללא גשם ופתאום יש שנה אחת גשומה. 
גם פיזור הגשמים לאורך העונה הגשומה לא אחיד – יכול להיות אירוע גשם אחד גדול ואחריו הפסקה ארוכה.

טמפרטורה

בנוסף לבעיית המים, יש במדבר הפרש טמפרטורות גדול מאוד בין היום ללילה. תחשבו איזה בגדים הייתם לובשים תחת השמש הקופחת בחום של 40 מעלות ואיזה בגדים הייתם לובשים בטמפרטורה של 10 מעלות בלילה ועכשיו, תחשבו על זה שלחיות…. אין בגדים שהם יכולים ללבוש ולהוריד… 

אז מה אתם אומרים? המדבר הוא סביבה קיצונית?

בואו נסכם רגע, במדבר אין הרבה מים, כאשר הם כבר מגיעים בכמויות משמעותיות הם לא נספגים בקרקע.
במדבר, לא בכל חורף כמות הגשמים זהה ויש חורפים שכמעט ולא יורד בהם גשם כלל. 
ביום לוהט ובלילה קר. סביבה קיצונית אמיתית.  קשה. קשה.

אבל, כמו שאתם יודעים, הטבע חזק וחיות וצמחים רבים התאימו את עצמם לחיים במדבר.
בואו נכיר כמה מהם וניבין איך איך הם מתמודדים עם האתגרים.

גמלים וחיות

בואו נפגוש שוב את גיבור הסיפור, נחצ'ה הגמל.
בסיפור למדנו שנחצה מתמודד היטב עם סופות החול באמצעות ריסים ארוכים וצפופים המגינים על עינו והוא סוגר את נחירו כך שלא ינשום את האבק. אבל נחצ'ה מסוגל להתמודד עם יותר מרק סופות חול.

נחצ'ה, וגמלים בכלל נולדו לחיים במדבר והם מהיצורים המותאמים ביותר לחיים באקלים הקיצוני בו.
גמלים יכולים להסתדר זמן רב ללא מים או מזון, אבל שהם פוגשים מקור מים, הם שותים הרבה מאוד, "שותים כמו גמלים", מים רבים בזמן קצר. 

מחסור במזון? כמובן שיש פתרון – דבשת הגמל מכילה שומן הנאגר כמקור לאנרגיה לזמנים שבהם חסר מזון (כמו הפקעת של הרקפת).

חום או קור? אל דאגה. פרוותם של הגמלים מבודדת את גופם מטמפרטורת הסביבה והרגליים הארוכות מרחיקות את גופם מהקרקע הלוהטת.

על כן לא פלא שהגמל הוא מרכיב משמעותי מהחיים במדבר, והוא שימש ועדיין משמש במקומות מסויימים ככלי תחבורה המוביל לחציית המדבר.

היעלים החביבים גם הם מדרי המדבר. אבל לעומת הגמלים הם שותים כמעט כל יום.
אז איפה הם מוצאים מים במדבר היבש? היעלים מכירים את המעינות, את גבי המים ואפילו יודעים לחפור ולחשוף מי תהום גבוהים בערוצי הנחלים.

דרך נוספת להתמודד עם המחסור במים היא פשוט לא לשתות מים, כך חיות מדבר רבות כמו למשל שפני הסלע והקוצנים (מכרסם הדומה לעכבר) משיגות את רוב או כול המים הדרושים להם ממזונם. 


והחום? מה עושים מהחום? במקום להתמודד עם החום בשעות החמות חיות רבות פשוט מתאימות את שעות הפעילות שלהן לשעות הפחות חמות של היום… גאוני.  כך, בדרך כלל תוכלו לצפות ביעלים בעיקר בשעות הדמדומים. הקרקרל, חתול המדבר האצילי, וכן חיות רבות נוספות כמו מכרסמים קטנים וזוחלים פעילים רק בלילה.

הצומח
לצמחים אין רגליים והם לא יכולים ללכת אל המעיין או לשבת תחת הצל.
אבל זה בטח לא אומר שאין צמחים במדבר..  גם להם יש מנגנונים רבים ומגוונים אשר מסייעים להם לנבוט ולצמוח באקלים המדברי. 

יש צמחים בעלי פקעת שאוגרת מזון וחלקם פשוט מייצרים המון זרעים בתקופה קצרה (כי החורף והאביב במדבר קצרים מאוד) ומקווים שהם יגיעו למקום טוב שיאפשר צמיחה. לעיתים ימתינו הזרעים כמה שנים עד שיגיע חורף גשום ורק אז ינבטו. 

ומה לגבי העצים? 

את המדבר הישראלי קשה לדמיין ללא עץ אחד. עץ השיטה רחב הצמרת שצלו משמש מקום מנוחה לבעלי חיים רבים וביניהם נחצ'ה הגמל.

גם עץ השיטה לא יכול ללכת אבל הוא בהחלט מותאם לחיים במדבר.
עצי השיטה ועצים נוספים במדבר גדלים בעיקר בערוצי הנחלים, שם, בזכות מערכת שורשים ענפה הם יכולים לנצל גם את מי שטפונות הבזק וגם את מי התהום. 

ועוד פטנט… לעץ השיטה יש עלים קטנים, מי יכול לנחש מדוע? אני אסביר. 

עצים מאבדים את רוב המים דרך העלים ולכן לעץ השיטה יש עלים קטנים. 

אם כך, אתם בטח שואלים למה לא לכל העצים יש עלים קטנים?
אתם בטח זוכרים שהעלים חשובים לייצור האנרגיה של הצמח – פוטוסינתזה.
אומנם העלים הקטנים מייצרים פחות אנרגיה אבל במדבר יש הרבה יותר שמש ממקומות אחרים וכך שעות השמש הרבות מפצות על העלים הקטנים. אם סורר יובש קיצוני משירים העצים חלק מעליהם וכך מצמצמים את איבוד המים.

נו כבר ייבשתי אתכם? 

למזלנו ולמזל החיות בכל זאת יש במדבר כמה מקומות בהם יש מים כל השנה. נאות המדבר הקסומים. 
נווה מדבר שבטח שמעתם עליו הוא עין גדי. 
כדאי גם לדעת שבמדבר קיימים מקורות מים נוספים, פחות שופעים, אבל מאוד חשובים כמו גבי מים שהם בורות בנחל שמתמלאים לאחר שיטפון.

בני האדם והמדבר

ומה לגבינו? מה לגבי בני האדם?
דמיינו לרגע את המדבר שאתם מכירים. אבל…. בלי כבישים. בלי בתים. בלי מפעלים ובלי צינורות מים. תחשבו על הקיץ. תחשבו על השמש הקופחת ועל החום בצהרי היום….
תחשבו על טיול לאילת אבל בלי רכב. בלי מזגן. ובלי ארטיק בדרך. 

על אף ואולי בזכות התנאים הקשים השוררים בו המדבר הוא מקום די מוגן, בעיקר מפני בני אדם אחרים.
חוץ מזה שהנופים בו כל כך חזקים שיש אנשים, וגם אני ביניהם שפשוט נשבו בקסמו. 
בני האדם חיו במדבר בתקופות קדומות.
אנו יודעים זאת מכיוון שהם השאירו מזכרות רבות כמו בורות לאגירת מים, מכרות לנחושת ואבנים טובות, ציורי סלע, מלכודות נמרים וגם עפיפוני מדבר – שזה לא עפיפנים מיוחדים למדבר אלה מלכודות ענקיות בצורת דלתון ללכידת עדרי חיות בר כמו עדרי צבי פרסי. 

המפורסמים בין העמים שחיו במדבריות באזורינו הם הנבטים אשר בנו את ממלכתם במדבר לפני יותר מ-2000 שנה והותירו אחריהם שרידי ערים כמו עובדת, שבטה, ניצנה ועיר הבירה המדהימה פטרה שבירדן.

הנבטים עסקו בהעברת סחורות ושלטו בסחר העובר דרך המדבר.
כוחם של הנבטים היה בכך שידעו כיצד לשרוד ולאתר מים במדבר, הם חצו אותו בשירות של עשרות גמלים בניתיבים שאנו עדיין רואים בשטח ומוכרים לנו כדרכי הבשמים. לאורך הדרכים הקימו הנבטים תחנות מעבר להפסקות ונחפרו בורות ומערכות מורכבות לאגירת מי השיטפונות. 

בואו נתקדם 2000 שנים ונראה מה קורה במדבריות ישראל.

בישראל פזורים ישובים משגשגים כמעט בכל רחבי המדבר.
מהעיר באר שבע והעיר רהט, דרך מצפה רמון, הישוב צופר שבערבה (שלום למאזינים יואב עומר ומיקה ) והעיר אילת שכולנו מכירים.  כן, אנחנו במדבר בשביל להישאר. 

במדבר הישראלי חקלאים חרוצים עושים חקלאות בעזרת מים מקידוחים ומים שמוזרמים בצינורות מאזורים גשומים יותר. במדבר יוצרים קהילות. במדבר מארחים תיירים ולומדים על תרבויות מדבריות שחדלו להתקיים וגם על כאלה שעדיין משגשגות כמו הבדואית שחיים ונודדים כבר מאות שנים במדבריות האזור.

אדריכלות מדברית עוזרת להתמודד עם האקלים הקשה ויש מקומות רבים שופעים צמחיה שלפעמים אפשר לשכוח שהם נמצאים בלב המדבר.

אפשר להגיד שהפרחנו את שממת המדבר….

אבל אנחנו לא נגיד את זה. אם למדנו דבר אחד זה שהמדבר, למרות כל הקשיים מלא חיים.
אנו, בני האדם צריכים לחיות, יחד עם הטבע ולא במקומו.

אבל לוקח לנו הרבה זמן, יותר מידי זמן כדי להבין זאת. 

פליטת מזהמים מאיצה את התחממות כדור הארץ ואזורים שהיו עד כה חמים מאוד הופכים לבלתי נסבלים.
אנו פוצעים את המדבר בשביל מחצבים, מייבשים את ים המלח בשביל מים מתוקים ומינרלים וזו רק קשימה חלקית. 
לפעמים אף פוקדים את המדבר אסונות של ממש כמו שקרה לפני כמה שנים, בנחל אשלים, כאשר בעקבות תאונה, הזרים מפעל כמויות רבות של חומרים מזהמים שפגעו פגיעה ענושה בנחל ובכל החיים בסביבתו. 

אתם זוכרים שאמרנו שבמדבר הכל יותר לאט? גם הטבע במדבר לוקח את הזמן ומשתקם הרבה יותר לאט מאשר באזורים גשומים. 

אבל יש חדשות טובות. 

לשמחתנו התחלנו לזהות את ערכו של המדבר. 
פרויקטים, כמו לדוגמא, החיבר ביטבתה שהוקם כבר לפני 50 שנה משמרים ומשיבים לטבע מינים נכחדים של חיות שפעם שוטטו במדבר. 

ארגונים כמו דעת מדבר דואגים ללמד ולהסביר על הסביבה המדברית וזו כמובן הזדמנות נהדרת להודות לדודו רשתי ובעיקר להגר לשנר על העזרה בפרקים האחרונים. תודה רבה ממני ומכל ילדי הטבע שם בחוץ.
למי עוד נאמר תודה? כמובן שלכם ילדים יקרים! ואין מה לעשות, שוב פרק על המדבר.. חייבים להתחיל מדרום…
אז תודה ל….

מחקר מוכיח שילדי טבע אמתיים נוהגים לשתף פרקים שהם אוהבים!

עוד פרקים מנושא זה

פרק 14