בדרך כלל מפחדים מהם, לקרוא למישהו על שמם זו לא המחמאה הגדולה בתבל ופגישה אקראית איתם לרוב מלווה בכמעט התקף לב. מי מנחש על איזה חיה אני מדבר?
הי ילדים, מה שלומכם? איך עבר הקיץ?
טוב, אתם ילדי טבע אז בטוח שניחשתם שהפרק הזה בנושא נחשים ואני גם בטוח שהרבה מכם אוהבים נחשים.
את שני ההפרקים הבאים עזר לי לכתוב גיא גיא חיימוביץ. גיא הוא איש נחשים רציני ביותר ואפילו השתתף בכתיבת מדריך השדה לזוחלים ודו-חיים בישראל וגם, ולא פחות חשוב, לסרטון בו השתתף בערוץ ״מטיילים בארץ״ ביוטיוב יש מעל חצי מליון צפיות, ואם זה באינטרנט אז זה בטוח נכון. בהמשך הפרק גיא ישתף אותנו באחת מחוויות הנחשים שלו. איך השגתי סלב נחשים לפודקאסט? כמו סלבים או מומחים אחרים שהשתתפו בפודקאסט, גל חיימוביץ'׳, בתו של גיא, היא מאזינה של הפודקאסט וביננו, היא זו שמחליטה – אז ילדים, אם ההורים שלכם או חברים שלהם מומחים בנושאי טבע או גיאוגרפיה – יש לכם משימה – צרו איתי קשר ונכתוב יחד פרק.
בשני הפרקים הבאים נפגוש נחש קדום עצום, נכיר את מחזור החיים של הנחשים. נלמד על התכונות המיוחדות שלהם ונשמע על נחש עם כוחות על. נלמד היכן חיים הנחשים ועל הנחש הלאומי של ישראל.
נלמד על מנגנוני הציד וההגנה שלהם (כן, יש נחש מעופף), למה הנחשים כל כך חשובים לסביבה, מה לעשות אם נתקלים בנחש ולקינוח נשמע את אחת מחוויות הנחשים הראשונות של גיא!
בוא נתחיל עם היכרות עם הנחשים
בשביל לעשות סדר בטבע, בני האדם חילקו את החי והצומח לפי קבוצות או מחלקות. למשל, מחלקת ירקות, מחלקת פירות, מחלקת חטיפים, מחלקת השוקולד….
אה, שנייה, אנחנו בטבע לא בסופר. בטבע יש מחלקות כמו: יונקים, עופות, דגים, חרקים… טוב זה גם כן נשמע קצת כמו מחלקות בסופר… בעיקר מחלקת החרקים שבטח יכנסו לתפריט בעתיד.
הנחשים שייכים למחלקת הזוחלים כמו הלטאות, התנינים והצבים שהכרנו לא מזמן.
קצת היסטוריה: הנחשים קיימים כבר המון שנים, ועובדה מעוניית ומגניבה שקושרת אותנו לפרק הקודם….
תגידו אתם… יהיה קל או קשה לחקור נחשים קדומים? בוא נחשוב יחד, יש להם מעטה גוף רך או קשיח? אז בדיוק. מאובני נחשים יחסית נדירים מכיוון ששלדי הנחשים בדרך כלל קטנים ושבירים, מה שמקשה על השתמרותם והפיכתם למאובנים. אבל, כן נמצאו מאובנים של נחשים. המאובן הקדום ביותר שהתגלה היה מין סוג של נחש מים שחי איפה? בים תטיס.
ואם כבר אנחנו מדברים על מאובנים, הנחש הכי גדול שאי פעם היה קיים הוא טיטאנובואה. נחשים קדומים אלו הגיעו לאורכים של מעל 14 מטר ומשקל של מעל טון וחצי (שזה בערך המשקל של הרכב המשפחתי שלכם). נמצאו כ-30 מאובנים של מין זה במכרה בקולומביה.
מחזור חיי הנחש
באו נכיר קצת יותר את הנחשים. אמרנו שהנחשים שייכים לאותה מחלקה כמו הצבים אז אנחנו יכולים להניח שהם מתחילים את החיים שלהם מ…ביצה.
זה יכול לקרות מבקיעה של ביצה, או השרצה קלאסית עם שילייה (שזה בעצם התפתחות בביצים בגוף האם והבקייע מתרחשת בגוף האם), או סוג של באמצע, שבו הנחש מתפתח בתוך ביצה של ממש על בסיס סידן בגוף האם מושרץ ממש אחרי שהוא בוקע. אגב, אתם זוכרים איך קוראים לזוחלים שרק הרגע בקעו? אבקועים.
כאשר מגיחים לאוויר העולם, הנחשים הקטנים ויש שיגידו חמודים (ויש שיגידו גם דברים אחרים), לא נהנים משירותי אוכל מההורים שלהם כמו יונקים וציפורים. כדרך הזוחלים הם עצמאיים מהשלב הראשון. הם יצודו חרקים קטנים, לטאות, עכברים ואפילו חולדות – כמו במקרה של נחשים כמו פיתון סריגי (שהוא, אגב, הנחש הארוך ביותר בעולם כיום).
בעת כתיבת הפרק כתבתי לעצמי שלנחשים יש דם קר.
גיא תיקן אותי וציין שדם קר הוא מושג שגוי ואני בטוח שהוא צודק. אז ביקשתי מגיא שיסביר:
[הקלטה של גיא]
גיא מספר:
תמיד אומרים שלנחשים יש "דם קר", אבל זה לא ממש מדוייק. נחשים הם 'פוקילותרמיים' (שזה בעצם החיבור של המילים "מגוון וחום" ביוונית), מה שזה בעצם אומר זה שבניגוד אלינו למשל, טמפרטורת הדם שלהם לא קבועה ומשתנה בהתאם לטמפרטורת הסביבה. זה גם הסיבה שנחשים כמעט ולא פעילים במזג אוויר קר, פשוט אין להם יכולת לחמם את הגוף שלהם ולצאת לפעילות. אם רוצים לדייק אפילו יותר, רובם אקטותרמיים, שזה בעצם אומר שהם גם פוקילותרמיים (המושג שהרגע למדנו) אבל הם עדיין מצליחים לשלוט באופן חלקי בטמפרטורת גוף שלהם בעזרת ההתנהגות, כמו החרדון שבוחר לעמוד חשוף לשמש ביום חם ולהשתזף כדי לחמם את הגוף שלו ואז נמלט לצל כאשר הספיק לו או התנין שנכנס ויוצא מהמים כדי לשנות את טמפרטורת גופו.
העובדה שזוחלים לא משקיעים אנרגיה בשמירה על טמפרטורה קבועה כמונו, מאפשרת להם להיות הרבה יותר יעילים מאיתנו היונקים ולצרוך הרבה פחות מזון מיונק או ציפור במשקל זהה. כמה פחות? בערך פי 10.
גיא, תודה על ההסבר המדוייק. פוקילותרמיים, אם אתם כמו תמר והדר את החלק הראשון של המילה ״פוקי״ אתם בטח תזכרו.
תגידו, שמעתם על נשל הנחש? לא השיר של מאיר אריאל. הנחשים עטויים במעטה קשקשים שעשוי מחומר שממש דומה לשיער ולציפורניים שלנו ובניגוד למה שהרבה חושבים, הם ממש לא רטובים או רייריים אלא יבשים לחלוטין, כמו פלסטיק גמיש. הנחשים משילים את עורם מספר פעמים בתקופת חייהם. העור הישן נקרא "נֶשֶׁל", ולפעמים, אם יש לנו מזל נמצא אותו בטיולים בשטח.
בעלי חיים "רטובים" או "ריריים" כמו דו-חיים, רכיכות, ודגים לא מותאמים לחיים במקומות יבשים, כמו סביבה מדברית. העור של נחשים אטום למים כדי לאפשר להם להיות מאוד יעילים בשמירה על הנוזלים שבגוף שלהם, שזה דבר חשוב בעיקר באקלים חם ויבש, הרחק ממקור מים.
חושים
רוב הנחשים לא רואים טוב במיוחד, ואם תסתכלו על נחש, או למי שאין נחש, אפשר להסתכל על תמונה של נחש.. תראו שגם אין להם אוזניים, לפחות לא כאלה שרואים. יש להם אוזן פנימית בלבד ולכן הם מסוגלים לשמוע בעיקר זעזועים בקרקע ואת רוב הצלילים אינם שומעים כלל.
למשל את זה [שיר] הם, לצורך ההדגמה ישמעו יותר ככה [את השיר רק עם בס].
אבל בטבע, בהעדר חוש אחד יש סיכוי טוב שחוש אחר יהיה מפותח בהרבה.
אז באיזה חוש-על ניכן הנחש? הנחשים הם בעלי חוש ריח מפותח ביותר, והוא חושם המרכזי. אמנם יש להם אף, אבל הוא משמש לנשימה בלבד ולא להרחה. הנחש מוציא את לשונו ואוסף את מולקולות הריח ומעבירן ל"איבר יעקובסון" הנמצא בחִיכּם העליון. איבר יעקובסון משדר את אותות הריח למוח.
שמתם לב שהלשון של הנחש מפוצלת? זו חידה נהדרת עבורכם – למה?
[צליל מצד אחד], שמעתם את זה?
אולי שמתם לב שהציוץ הזה הגיע רק מצד אחד וידעתם לאן להסתכל, אז הנחש, בזכות הפיצול בלשון יודע לחוש מאיזה צד מגיע הריח באופן חזק יותר ואז הוא יודע באיזה כיוון הטרף שלו. אותו חוש יעזור לו גם לברוח מטורף אפשרי כמו נמיה רעבה, חיה ששווה פרק בפני עצמה.
ישנם נחשים כמו העכסנים אשר מסוגלים לחוש קרינה תת-אדומה, הנפלטת מגופו של טרף (או טורף) פוטנציאלי, באמצעות גומות חישה מיוחדות הממוקמות בין העיניים לנחיריים.
זה אומר שהם בעצם יכולים לראות את הטמפרטורה של איזורים שונים בסביבה שלהם.
מה אתם אומרים על זה? נחש עם כוחות על!
לפני שנדבר קצת על הנחשים בישראל אני חושב שיהיה נחמד להכיר את גיא חיימוביץ, שהיה שותף בכתיבת הפרק וגם, יספר בפרק הבא על הנחש הראשון שלו (הוא היה רק בן 9!).
אז גיא, רוצה לספר לנו קצת על עצמך ואיך התחלת להתעניין בנחשים?
גדלתי בכפר סבא, שהיא עוד הייתה קצת יותר "כפר" ופחות עיר. מתחת לבית שגדלתי בו היו שדות ונהנתי מאוד לטייל בהם כילד. אני חושב שכל ילד מתעניין מאוד בחי שסביבו, אבל לרוב ההורים עצמם נרתעים וגורמים לילד לפתח רתיעה בעצמו ככל שהוא גדל. במקרה שלי ההורים אהבו טבע ובעלי חיים ולא הראו שום רתיעה מיוחדת מהתחום, הם גם לא הציבו לי הרבה גבולות במגע עם הטבע מה שאיפשר לי לפתח את העניין עד עצם היום הזה.
מבחינת נחשים, אני חושב שזו חיה שאף אחד לא נשאר אליה אדיש, ובמקרה שלי בגלל שלא היו מעורבות דעות קדומות זה הפך לסקרנות עמוקה. וואי גיא, ממש מגניב, גם אצלי האהבה לטבע הגיע מההורים אז כל הכבוד להורים, נכון ילדים?
למרות שמאזינים לילדי טבע מ-90 מדינות שונות בעולם!! 90% מהמאזינים הם מישראל, אז בוא נדבר רגע על הנחשים בישראל.
בישראל נפוצים הנחשים מפסגות החרמון שבצפון עד הקצה הדרומי והחם בארץ.
לא רק שהם נפוצים בכל הארץ, מהחרמון הקר ועד למדבר הלוהט. הם גם נפוצים במגוון בתי גידול – בחולות, באזורים רטובים, יש שחיים על עצים ויש שחיים במחילות וגם במים יש נחשי מים. אפשר לומר שאיפה שיש להם מה לאוכל יהיו נחשים.
הנחש המפורסם בארץ הוא…. 2 ניחושים… הצפע. הוא לא רק המפורסם, הוא גם נבחר כ-"נחש הלאומי".
עם הצפע נסיים את הפרק הראשון על הנחשים, בפרק הבא שיהיה לא פחות מעניין מהפרק הזה נבין למה הצפע מפורסם כל כך, נכיר עוד נחשים ארסיים, נלמד על כמה שיטות ציד והגנה מענייניות של נחשים, נבין למה הם כל כך חשובים לסביבה וגם, מה לעשות עם פוגשים במקרה נחש.
אבל לפני שממש נסיים בוא נקשיב למאזינים היקרים ששלחו הקלטה קצרה שלהם ולקינוח נשמע את אנדי שהיה במפגש בשדה בוקר ויספר עוד כמה עובדות מעניניות על ים תטיס.
אם לא שלחתם הקלטה ולא שמעתם את עצמכם – אל דאגה, בפרק השני על הנחשים שיצא ממש ממש בקרוב נאזין לשאר הילדים. מבטיח!
וואו, אם הגעתם עד לכאן – כל הכבוד!
תודה לכל הילדים הנפלאים שהשתתפו! תודה שהקשבתם, ונתראה בפרק הבא!
בתמונה: תלום קשקשים מדברי – פודקאסט ילדי טבע – צילום: גיא חיימוביץ
בפרק משולבת הקלטה של ירגזי שהוקלטה על ידי יקירת הפודקאסט איה מארק.
