תקציר המסלול – לופו, הרי הטרודוס, פאפוס וחצי האי אקמאס
24/04-2023 – 30/04/2023
לינה – כל הטיול בבית אחד בכפר לופו (Lofou), אצל Xenios Cottages.
יום 1 – מסלול המפלים קלידוניה (Caledonia Waterfalls), גלידה בכפר פדולס (Pedoulas), פארק החבלים Marina's Rope Park וסיור בעיירה המקסימה קקופטריה (Kakopetria).
יום 2 – גן החיות בפאפוס (Paphos), ארוחת צהריים וטיילת בפאפוס, אתר הפסיפסים וחזרה דרך סלע אנדרומדה.
יום 3 – נסיעה ללאצ'י (Latchi) והפלגה ללגונה הכחולה (Blue Lagoon) בסירה עם מגלשה לים, ומשם לפומוס (Pomos) – נוף יפה ומערת הדרקון.
יום 4 – סיור עם המארח בכפר הבית לופו (מוזיאון שמן הזית, הכנסייה והאיקונה העתיקה, ארוחה אצל סבתא מקומית), המשך לכפר היפה פאנו לפקרה (Pano Lefkara) וסיור במרינה של לימסול (Limassol) וברובע העתיק.
יום 5 – נסיעה בגשם עז למנזר קיקוס (Kykkos Monastery), עצירה לתמונות וטבילה בנחל ליד הגשר הוונציאני צלפוס (Tzelefos Bridge), טעימות יין ביקב Oenou Yi וקפה בעיירה היפה אומודוס (Omodos).

הגעה – הרכב, לופו והבית
טסנו ב-23 באפריל 2023 לקפריסין. נועה, אנוכי, תמר, הדר ושקד.
יום העצמאות הגיע והחלטנו לוותר על הרעש. ניצלנו את הסופ"ש הארוך לטיסה זולה ולטיול off-season בקפריסין. החלטה נהדרת.
הזמנו רכב דרך בחור ישראלי שחי בקפריסין. הגענו וקיבלנו רכב ישן מדי לטעמי. נכון שביוון ובקפריסין נהוג לספק רכבים בני 10 שנים, אבל טויוטה קורולה 2016 לא התאימה לנו. החלפנו לטויוטה קורולה האצ'בק חדשה שהייתה קטנה באופן גבולי. עלינו לרכב, מזוודה על הברכיים של הילדים (שיתמודדו) ויצאנו.
בקפריסין ביקרתי לא מעט ואני מאוד אוהב את האי הזה. מה שכן, ובטח בשנים האחרונות, אני אוהב אותו בעיקר באביב או בחורף. בקיץ פשוט חם ויבש שם בצורה קיצונית ובאביב ירוק להפליא ונעים. טסנו בסוף אפריל, וגם אם היינו טסים כמה שבועות קודם זה היה נהדר.
הפעם עשינו טיול קצת שונה – לקחנו בית אחד לכל תקופת הטיול. הילדים קצת גדלו ומלונות הפכו להיות הרבה פחות אטרקטיביים. ללכת עם שלושה ילדים למלון זה אומר לקחת שני חדרים וזה יקר. בשעה טובה הילדים מספיק גדולים לדירות Airbnb כמו שצריך.
מצאנו בית יפה בכפר שנקרא לופו (Lofou), בהרים חצי שעה מלימסול. אחלה מקום, אחלה כפר, ממש קטן ויפה. היה לנו גם פלוס רציני שהבית נמצא בלב הכפר הישן, בתים עם חומות וחצר פנימית. ממש בית יווני קלאסי במצב טוב ומשופץ.
היו בו שתי קומות והירידה ביניהן היא במין האץ' כזה של מדרגות. לא אהבנו את זה, לא הכי בטיחותי, והמיטות היו קצת גבוהות. אבל היה בסדר. תמר והדר ישנו למטה ושקד ישנה איתנו בקומת הכניסה.
הייתה מרפסת נורא נחמדה ומטבח מאובזר בכל מה שצריך. שמן זית, מלח, פלפל, תבלינים וכל הכלים. מטבח שבאמת מבשלים בו, לא מטבח שקנו באיקאה צ'יק צ'ק בשביל שיהיה בו ציוד.
בדרך ללופו, בשולי לימסול, עצרנו בסופר וקנינו כל מה שצריך: בירות, יין, גבינת פטה, ירקות, לחם, צזיקי ועוד. ארוחת ערב הכנו במטבח בבית.
מאוד נהנינו להגיע לבית והילדים נורא התלהבו. עשינו סיבוב בכפר לעת שקיעה – מקום מהמם, אין מה להגיד. היינו עם סווטשרטים בערב והיה מאוד נעים.




יום 1 – מפלי קלידוניה, פדולס, פארק החבלים וקקופטריה
בבוקר קמנו ועשינו סיבוב נוסף בכפר המקסים שכבר הרגשנו בו בבית. לאחר מכן יצאנו למסלול הליכה למפלי קלידוניה (Caledonia Waterfalls).מסלול נעים ויפה, לא קשה ולא ארוך מדי, הילדים עמדו בו יפה.
אחר כך עצרנו בכפר מקסים שנקרא פדולס (Pedoulas). הכפר מוקף מטעי דובדבנים ואפשר להניח שאם היינו באים חודש או חודשיים קודם היינו נהנים מהפריחה, ואם היינו באים חודש קדימה היינו נהנים מהפרי. בכל מקרה הכפר מאוד יפה, טבול ירוק בין ההרים. עצרנו שם לגלידה.
אחרי הכפר הלכנו לפארק חבלים בשם Marina's Rope Park. הוא נמצא בשולי היישוב קקופטריה (Kakopetria), הפארק נמצא ממש על גדת נחל בתוך יער. הוא היה מספיק מאתגר לכולם כולל שקד הקטנה. בעונה זו כמעט ולא היו בו אנשים והיינו לבד.
מהפארק, מבלי להזיז את הרכב עלינו דרך הוואדי לסיבוב בעיירה קקופטריה. האמת שהופתענו – כפר מקסים, מהיפים באי. מלא נחלים ושפע מים. הסיבוב היה מוצלח מאוד. אפשר להעביר שם כמה שעות בכיף.
לאחר מכן חזרנו ללופו. הנסיעות לא קצרות ובכבישים הרריים, לשמחתינו הילדים מורגלים ועוברים את הנסיעה בצורה יפה (סה"כ). לופו והדירה שלנו הרגישה לילדים ולנו כמו בית. הכנו שם ארוחת ערב כול סלט יווני וחלומי, תמר נהנתה לבשל בצורה עצמאית.






יום 2 – פאפוס: גן חיות, טיילת, פסיפסים וסלע אנדרומדה
למחרת בבוקר נסענו לכיוון פאפוס (Paphos). השתדלנו כל פעם לקחת דרך אחרת ונהנו לראות את לבלוב כרמי הגפנים הרבים באי.
פאפוס היא עיר מאוד תיירותית ומוכרת היטב. התחלנו בגן החיות, בדרך עצרנו לקנות מאפים מסורתיים במאפייה בדרך. יש בקפריסין מעין פיתה עם דבש מאוד טעימה שמחזיקה טרייה זמן רב, חלק מההשפעות המזרח תיכוניות ולבנונית בפרט על האי. גן החיות מקסים, לא גדול מדי ולא קטן מדי. אחת האטרקציות היא האפשרות להאכיל למורים. הילדים התלהבו, במיוחד שהלמורים החמודים כפצו על כתפיהם. גם מופע הציפורים היה מוצלח וסה"כ מאוד נהנו. ההליכה די חשופה לשמש וקשה לדמיין איך צולחים את האירוע בחודשי הקיץ הלהוטים.
את ארוחת צהריים אכלנו בפאפוס במסעדה שכבר הכרתי מהפלגה קודמת בקפריסין – Hondros, שמתהדרת בתואר הטברנה המסורתית הוותיקה בעיר. היה נחמד, לא יוצא דופן. אחר כך עשינו סיבוב לאורך הטיילת וקינחנו בגלידה.
מהטיילת קפצנו לאתר של הפסיפסים (Archaeological Site of Nea Paphos). מאוד מומלץ למי שאוהב, פסיפסים מאוד מרשימים. גם הנוף לים מאוד יפה וההליכה למגדלור נחמדה. רצינו גם להספיק אתר בשם קברי המלכים אבל נשמור אותו לטיול הבא.
בדרך חזרה עצרנו במקום מאוד יפה בשם סלע אפרודיטה (Petra tou Romiou), לפי האגדה, אפרודיטה אלת האהבה נולדה מקצף הים בנקודה זו ממש. החוף מלא בחלוקי נחל שטוחים שאפשר לבנות מהן מגדלים (רוג'ומים) גבוהים. לא היה מספיק חם בשביל להיכנס למים אבל נהנו משעת השקיעה.









יום 3 – לאצ'י, הלגונה הכחולה ופומוס
למחרת נסענו לעיירה לאצ'י (Latchi). זו נסיעה לא קצרה, השמיים היו קצת מעוננים והיה קריר סך הכל. נסענו ללאצ'י מתוך מטרה לעלות על סירץ תיירים ולהפליג לכיוון הלגונה הכחולה (Blue Lagoon). סגרנו את הכל במקום, שוב, אלה היתרונות של לטוס מחוץ לעונה.
הסירה הפליגה משהו כמו שעתיים והגענו ללגונה הכחולה. צבע מים טורקיז נדיר. ראינו בחוף אתר קמפינג שסימנו לעצמנו לעתיד. פתחו מגלשה למים, והילדים היו חייבים להתגלתש למרות הקור העז.לא באנו מוכנים, ללא מגבת או בגדי החלפה ואלתרנו. הילדים רעדו, היה להם קר אבל הם לא התחרטו.
מלאצ'י נסענו לכיוון פומוס (Pomos). חיפשנו תירוץ לנסיעה ומצאנו מקום שנקרא "מערת הדרקון", ממש ליד הגבול עם קפריסין הטורקית. צהריים אכלנו באחת העיירות בדרך.
מערת הדרקון היא לא לאטרקציה מיוחדת אבל בכל זאת היה מאוד נחמד. מישהו לקח על עצמו להנגיש אותה ובנה דרך חביבה. הדרך לפומוס יפה ומיוחדת, האזור הזה של קפריסין שונה מהיתר – הוא מרגיש וולקני, משהו אחר.
בדרך חזרה נסענו דרך ההרים. עצרנו לשתות מיץ תפוזים טרי במקום שנקרא Sandwiches Andreas Panini. בחור מקסים, אוהב ישראל, שתינו איתו קפה. כמה שנים אחר כך ההורים שלי עברו שם והעבירו לו דגל ישראל חדש שיחליף את הדגל הקודם שהיה קטן מדי לטעמנו – ציונים גדולים.
את ארוחת הערב שוב הכנו בבית. פחות מטעמי חיסכון ויותר מטעמי נוחות וטעמים.







יום 4 – סיור בלופו, פאנו לפקרה ולימסול
באותו בוקר קבענו סיור עם בעל הבית, קסניוס (Xenios) לסיור בלופו. התחלנו במוזיאון קטן שמשחזר איך פעם יצרו שמן זית ומשם לכנסייה של הכפר – Panagia Chrysolofitissa, "פנאגיה של הגבעה הזהובה". בזיליקת אבן מהמאה ה-19. הגענו בדיוק באמצע מיסה והכנסייה הייתה הומת אדם.
בכנסייה שמורות כמה איקונות עתיקות מאוד של מריה. העתיקה שבהן היא מהמאה ה-11 ושמורה במזבח. קסניוס ניצל את ההיכרות עם האשה המבוגרת שאחראית על הכנסיה ונתנו לנו לראות אותה, אפילו קיבלנו במתנה עותק שלה. אם ההינו נוצרים ההינו מאוד מתרגשים, הפעם התרגשנו יותר מהמחווה.
משם, עדיין במסגרת הסיור המשכנו לארוחה אצל סבתא נורא נחמדה לארוחה אותנטית. בדרך חלפנו ליד עצים רבים של אגוזי מלך. האשה פתחה לנו שולחן נדיב עם מלא גבינות, ריבות וחביתות, הכל הום-מייד. קסניוס הוא מארח למופת והיה לו באמת חשוב שנהנה.
בחצי השני של היום נסענו לכפר מאוד יפה בשם פאנו לפקרה (Pano Lefkara). כפר ממש יפה וציורי שנשותיו מתמחות ברקמת תחרה ייחודית בשם לפקריטיקה. פה ושם ירד קצת גשם אבל הסתדרנו.
אחרי הביקור בפאנו לפקרה המשכנו ללימסול (Limassol). בעיני לימסול היא עיר היפה של קפריסין וביקרתי בה מספר פעמים בעבר. הלכנו לסיבוב במרינה לראות את היאכטות היוקרתיות, הלכנו לאורך הטיילת וביקרנו ברובע העתיק. לאחר הסיור חזרנו בערב ללופו ונהנינו קצת מהבית והכפר שלנו.







יום 5 – מנזר קיקוס, גשר צלפוס, יקב Oenou Yi ואומודוס
בבוקר קמנו ושוב עשינו סיבוב בכפר לרבות קפה בטברנה המקומית. זה נורא כיף לגור ממש במרכז הכפר. לרוב אנו מתמקמים בשוליים.
החלטנו לנסוע למנזר קיקוס (Kykkos Monastery). בנסיעה תפס אותנו גשם עז ואת הקביש שיטו אבנים שהתגלגלו בעקבות הגשם. הדרך היתה מגוונת ויפה מאוד. המנזר עצמו מרשים. אני מניח שבלי הילדים היינו יכולים ליהנות קצת יותר מהמוזיאון אבל הסביבה מאוד יפה וירוקה. בכניסה למנזר יש דוכנים רבים שמוכרים אגוזים באיכות גבוהה צ'ורצ'חלה מאוד טובה.
בדרך חזרה עברנו ליד גשר צלפוס העתיק (Tzelefos Bridge). גשר מתקופת השלטון הוונציאני באי והוא גשר האבן הגדול ביותר בקפריסין מימי הביניים. הגשרים האלה היו חלק מ"דרך הגמלים", נתיב הסחר שהוביל עפרות נחושת ועצים מהרי הטרודוס אל נמל פאפוס. גשר מקסים והנחל שמתחתיו צלול ומרענן. טבלנו, איך לא. כמובן שאמרנו לילדים רק רגליים, וכמובן שחלקם נרטבו לגמרי. העברנו שם שעה בערך.
לאחר המנזר והגשר היינו צריכים לנוח, אז עצרנו ביקב בשם Oenou Yi. אחלה יקב. עשינו סיור קצר ואחר כך טעימות. ישבנו רק אנחנו בחדר הטעימות עם ברמן חמוד ודברן. הילדים קיבלו דפי צביעה שהצליחו להעסיק מעט את הילדים. אנחנו שתינו קצת וכך נהנו משקט יחסי.
בדרך חזרה עצרנו בכפר אומודוס (Omodos), שסביבו הרבה מאוד יקבים וסצנה של יין. גם הוא כפר ציורי ויפה. את ארוחת הערב אכלנו בטברנה של לופו. היה נחמד וטעים, ואפילו שהכפר היה מנומנם המסעדה הייתה מלאה.







הבוקר האחרון
בבוקר קמנו, עשינו סיבוב פרידה קצר בלופו והצטלמנו ליד השלט "I love Lofou".
We really do love Lofou ונזכור אותו כבית.







