תמלול הפרק (תמלול AI)
דובר 1:
שלום לכל המאזינות והמאזינים, מה שלומכם?
אז הפודקאסט קצת מנומנם, אבל מפעם לפעם יש הזדמנות טובה להגיד שלום. וזו בהחלט אחת כזו.
זו גם הזדמנות מצוינת לאחל לכם חג שמח ושנת לימודים מוצלחת.
אני שמח מאוד להציג פרויקט קטן עם משמעות גדולה: "להזיז את ההר", פודקאסט הקיימות של בית הספר היסודי ארנון-נבו בתל אביב.
זו סדרה של שישה פרקים שהקליטו תלמידות ותלמידי כיתה ה' בנושא קיימות עירונית.
בעונה הראשונה חקרו הילדים שישה נושאים: מהי עיר מקיימת; חופים ופסולת והקשר בין הלכלוך ברחוב לזיהום הים; מה קורה לפסולת שלנו; טבע עירוני והתנים שחיים בינינו; מיזמים ירוקים כמו גינות קהילתיות וכלכלה מעגלית; והכי חשוב – שביכולתנו להשפיע.
הפרקים קצרים ומעשירים מאוד, ואני ממליץ לכם בחום להאזין.
עוד רגע נשמע את הפרק "הים מתחיל כאן", הפרק שיצרו הילדים על הקשר המפתיע בין הרחוב לים.
אם נהניתם, חפשו בספוטיפיי את "להזיז את ההר", והאזינו לשאר הפרקים.
ואני אגלה לכם סוד: השנה צפויים גם פרקים חדשים מבית היוצר של בית הספר ארנון-נבו.
לפני שנאזין, אבקש לומר תודה ענקית לנעמה רויכמן, המורה המדהימה שהובילה את המגמה ואת הילדים לאורך כל הדרך, וגם להנהלת בית הספר ארנון-נבו שאפשרה את הפרויקט. תודה למשרד להגנת הסביבה, לרשות לאיכות סביבה וקיימות, ולמינהל החינוך של עיריית תל אביב-יפו על השיתוף והתמיכה.
ובעיקר תודה לתלמידות ולתלמידים על הסקרנות, על האומץ מול המיקרופון, ועל הרצון לשנות.
ג'ינגל / קריינות פתיחה:
להזיז את ההר – פודקאסט הקיימות של בית הספר ארנון-נבו.
הפודקאסט הוקלט בשיתוף ובאישור של המשרד להגנת הסביבה, הרשות לאיכות סביבה וקיימות, ומינהל חינוך – עיריית תל אביב-יפו.
תלמידה 1:
במסגרת מגמת קיימות היה לנו סיור בחוף, ומה שראינו היה מזעזע. מצאנו מלא מיקרופלסטיק בחול וכלים חד-פעמיים שיכולים להיסחף לים.
תלמיד 1:
ברוכים הבאים לפודקאסט "להזיז את ההר", פודקאסט בנושא קיימות של בית הספר ארנון-נבו בתל אביב. אנחנו תלמידי בית הספר ארנון-נבו, והיום נדבר על משהו שכולם אוהבים וכולנו אוהבות – חוף הים.
תלמידה 2:
תחשבו רגע: כמה הים הוא חלק מתל אביב? הרי תל אביב בלי ים זה כמו…
תלמידה 1:
סיר בלי מכסה.
תלמיד 2:
חומוס בלי פיתה.
תלמיד 1:
וולט בלי שליחים.
תלמידה 2:
טוב, נראה לי הבנתם. הים הוא חלק ממה שהופך את תל אביב לתל אביב. הים כל כך חשוב לנו פה בעיר. הוא המקום אליו הולכים בקיץ לבלות ולהתקרר קצת, להרגיש את הבריזה בימים חמים. הוא חלק מהעיר, ממש כמו הרחובות, הבתים והגינות.
תלמיד 1:
הים גם חשוב לבריאות שלנו ושל העיר כולה. הוא שומר על הטמפרטורה, מהווה בית גידול למגוון צמחים ובעלי חיים, האצות שבו מייצרות חמצן, והבריזה שלו קצת מקררת את העיר בקיץ. כל הדיבורים האלה עושים לי חשק ללכת לים.
תלמידה 1:
לא תצטרך ללכת הרבה, כי הים בעצם מתחיל ממש פה, ברחוב.
תלמיד 1:
איך בדיוק?
תלמידה 1:
הפתחים האלה שאתה רואה בצידי הרחוב, אלה קולטנים. הם מחוברים למערכת הניקוז העירונית ומובילים מי גשם ישר לתוך הים. בעצם, כל מה שברחוב יכול להגיע דרך הקולטנים האלה לים ולזהם אותו. לכלוך ברחוב זה בעצם לכלוך בים. והבעיה הכי גדולה – פלסטיק. מחקר של אוניברסיטת תל אביב גילה שרצועת החוף בישראל מזוהמת ביותר משני מיליון טון מיקרופלסטיק, פסולת פלסטיק שהתפרקה לחלקיקים זעירים.
תלמיד 1:
כשאנחנו משאירים שקיות או בקבוקים על החול, הם נסחפים לים, פוגעים בבעלי חיים, ובהמשך מתפרקים לחלקיקים קטנים שמגיעים לכל מקום, כולל לגוף שלנו.
תלמידה 1:
ב-79% מצבי הים נמצא בהם פלסטיק. שקיות, זבל וכלים חד-פעמיים שנשרפו או נסחפו לים פוגעים בחיות הים. למשל, צבים בולעים שקיות כי הם חושבים שהן מדוזות או אוכל. דולפינים ובעלי חיים אחרים מסתבכים בפלסטיק, נפצעים ונפגעים. לפעמים החוף נראה נקי, אבל בעצם אם נתבונן יותר, נראה שהוא מלא לכלוך שיכול בקלות להיסחף לים ולזהם אותו.
תלמידה 2:
אבל מה אפשר לעשות כדי שזה לא יקרה? הרצליה ואילת היו הראשונות לאיסור שימוש בפלסטיק חד-פעמי בחופים, וגם אצלנו בתל אביב יש כבר חוק שאוסר על הכנסת כלים חד-פעמיים לחופים. וצריך שכולם יידעו ויבינו, שזה אומר חינוך והסברה לציבור. לפרסם מה קורה בחופים במצב אמת, לעשות הסברה בבתי ספר, וככה ילדים וילדות יוכלו לספר למשפחה ולחברים וזה יתפשט, כמו הפודקאסט הזה שאנו עושים עכשיו.
תלמיד 1:
חשוב גם לנקות את החופים. אפשר לבד באופן פרטי או כיוזמה מאורגנת, אפשר עם חברים, משפחה או בבתי ספר. להשאיר את החוף נקי יותר ממה שמצאנו אותו, להביא כלים שניתנים לשימוש חוזר, ולא לזרוק שום דבר לרחוב – כי כבר למדנו: מה שבא לרחוב, מגיע לים.
תלמידה 1:
ים נקי זה לא רק יפה וכיף, זה בריאות ואיכות חיים לנו ולסביבה.
כל הילדים יחד:
תודה שהאזנתם, להתראות בפרק הבא!